Bava Batra 223

Kapitel 223

א וכי מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה

1 Woher hattet Jaír, was Segub nicht hatte? Dies lehrt, daß Segub eine Frau geheiratet hatte, die er nach ihrem Tode beerbte. –

ב מאי ואומר וכי תימא בסבת הבן קא קפיד קרא אבל בעל לא ירית תא שמע ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה

2 Wozu ist das ‘ferner’ nötig? – Man könnte glauben, die Tora spreche vom Übergange durch den Sohn, der Ehemann aber erbe nicht, so heißt es: es soll nicht der Erbbesitz bei den Kindern Jisraél von Stamm zu Stamm übergehen.

ג וכי תימא לעבור עליו בלאו ועשה ת"ש לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר

3 Man könnte glauben, damit man dieserhalb ein Verbot und ein Gebot über trete, so heißt es: es soll nicht der Erbbesitz von einem Stamme zu einem anderen übergehen.

ד וכי תימא לעבור עליו בשני לאוין ועשה תא שמע ואלעזר בן אהרן מת וגו'

4 Wolltest du sagen, damit man dieserhalb zwei Verbote und ein Gebot übertrete, so heißt es: und als Eleẚzar, der Sohn Ahrons, gestorben war &c.

ה וכי תימא אלעזר הוא דנסיב איתתא ומתה וירתה פנחס תא שמע ושגוב הוליד את יאיר וגו'

5 Wolltest du sagen, Elea͑zar hatte eine Frau genommen, und als sie starb, beerbte sie Pinḥas, so heißt es: und Segub erzeugte Jaír &c.

ו וכי תימא התם נמי הכי הוא אם כן תרי קראי למה לי

6 Wolltest du sagen, bei diesem verhalte es sich ebenso, so wären ja nicht zwei Schriftverse nötig.

ז אמר ליה רב פפא לאביי ממאי דלמא לעולם אימא לך בעל לא ירית וקראי בסבת הבן כדשנינן ויאיר דזבין מיזבן ופנחס נמי דזבין מיזבן

7 R. Papa sprach zu Abajje: Woher dies, tatsächlich, kann ich dir erwidern, erbt der Ehemann nicht, denn die Schriftverse sprechen vom Übergange durch einen Sohn, und Jaír und Pinḥas hatten es gekauft!?

ח א"ל פנחס דזבין מיזבן לא מצית אמרת דאם כן נמצאת שדה חוזרת ביובל ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו

8 Dieser erwiderte: Von Pinḥas kannst du nicht erklären, daß er es gekauft hatte, dann das Feld müßte dann im Jobeijahre zurückgekehrt sein, und dieser Fromme wäre dann in einem fremden Grabe bestattet.

ט אלא אימא דנפלה ליה משדה חרמים

9 Vielmehr ist einzuwenden, es kann ihm als Banngut zugefallen sein.

י אמר אביי סוף סוף הא קא מתעקרא נחלה משבטא דאימא לשבטא דאבא

10 Abajje erwiderte: Aber schließlich geht ja der Erbbesitz vom Stamme der Mutter zum Stamme des Vaters über!? –

יא וממאי ודלמא שאני התם שכבר הוסבה א"ל שכבר הוסבה לא אמרינן

11 Wieso denn, vielleicht ist es da anders, da er bereits übergegangen ist!? Jener erwiderte: Bereits übergegangen sagen wir nicht.

יב א"ל רב יימר לרב אשי אי אמרת בשלמא שכבר הוסבה היינו דמתוקמא קרא בין בסבת הבן בין בסבת הבעל

12 R. Jemar sprach zu R. Aši: Was ist denn dabei, wenn du sagst, bereits übergegangen

יג אלא אי אמרת לא אמרינן שכבר הוסבה כי מינסבא לאחד ממשפחת מטה אביה מאי הוה הא מתעקרא נחלה משבטא דאימא לשבטא דאבא

13 sagen wir nicht, daß sie einen vom Stamme ihres Vaters heiratet, die Erbschaft geht ja vom Stamme der Mutter zum Stamme des Vaters über!? –

יד דמנסבינן לה לגברא דאבוהי משבטא דאבוה ואימיה משבטא דאימה

14 Man verheirate sie an einen Mann, dessen Vater vom Stamme ihres Vaters und dessen Mutter vom Stamme ihrer Mutter abstammt. – Wieso heißt es demnach:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel